נפגעי העבירה

בהליך הפלילי הגורם המכריע הוא השופט, והמשתתפים הראשיים הם עורכי הדין ואנשי מקצוע אחרים כגון קציני מבחן. גישת הצדק המאחה, מציעה מסגרת שבה לנפגעי העבירה יש יותר שליטה על התהליך, החל מהעובדה שהתהליכים מותנים בהסכמת נפגעי העבירה, התהליכים מייצרים פלטפורמה למתן קול וביטוי לצרכי הנפגע ובכך שנפגעי העברה הנם חלק מרכזי מקבוצה המקבלת החלטות במשותף. בתהליכי הצדק המאחה, לנפגעי העבירה יש יכולת להשפיע על קיומו של התהליך, הם מקבלים הזדמנות לספר את מה שעבר עליהם, לפרט את השפעות המעשה ואת השלכותיו ולהציג את צרכיהם בכל הנוגע לתיקון ואיחוי הנזקים שנגרמו להם. נפגעי העבירה זוכים להכרה בפגיעה ובאישור לאחריותו המלאה של הפוגע, בנוכחות כל המשתתפים בתהליך. ההזדמנות הניתנת לפוגע לקבל אחריות למעשיו הן באופן סמלי והן באופן מעשי עונה בראש ובראשונה על הצורך של נפגעי העבירה לקבל הכרה בנזק שנגרם להם.

​

בתהליך צדק מאחה הנפגע חווה תהליך הוגן ומכובד, הוא מקבל את הכרתו של הפוגע בפגיעה, תוך כדי הזדמנות להציג את מגוון ההשלכות של המעשה על חייו. האמת מסופרת וניתנת לנפגע הזדמנות לשאול שאלות המטרידות אותו בהקשר לפגיעה. הביטחון מושב לו,  מוחזרת לו השליטה על האירועים וביכולתו להשפיע ולקבוע כיצד יתוקנו הפגיעות כולל פיצוי והתנצלות. ביכולתו לבחור במחילה ומתאפשר תיקון רגשי לצד תיקון חומרי מהפוגע.

​

תהליכי הצדק המאחה נהוגים במדינות רבות, מחקרים שנעשו אודות התהליך מראים כי נפגעי העבירה המשתתפים בתהליכי צדק מאחה מעידים כי:

• החשש מפני הפוגע קטן

• רגשות הכעס כלפי הפוגע קטנים

• מתקבל מענה לשאלות כגון ״למה אני״

• יש הפחתה משמעותית של סימפטומים פוסט טראומטיים

​

הסכמת נפגע העבירה לקיום התהליך מהווה תנאי לקיומו. מקרב נפגעי העבירות בישראל שנתבקשו לאשר קיום תהליך זה, קרוב ל-90% נתנו לכך את הסכמתם (מתוך נתוני תכנינת צדק מאחה לנוער עובר חוק). 

במחקר שנעשה בישראל נמצא כי 97% מהנפגעים שהשתתפו בהליך בטוחים או חושבים שהיו ממליצים לנפגעי עבירה אחרים להשתתף בקד"ם.

​

לחוק זכויות נפגעי עבירה